Getting My מנתח קטרקט To Work

Getting My מנתח קטרקט To Work

Blog Article

למרות שהמחלה שכיחה בעיקר אצל מבוגרים, קטרקט בעין יכול להיווצר אצל כלל האוכלוסייה, וזאת ממגוון סיבות כגון: פגיעה חיצונית, סוכרת, נטילת תרופות (סטרואידים), חשיפה ממושכת לקרינה, קטרקט מולד (תורשתי), או כתוצאה מדלקות ומחלות עיניים.

מטופלים המעוניינים לבצע ניתוח מתקדם על ידי שימוש בלייזר (ראה הרחבה כאן אודות ניתוח קטרקט בלייזר)

התאמת עדשות על מנת להפיק את המרב ולהגיע לתוצאה המיטבית בהשתלות עדשות פרמיום בניתוחי קטרקט ו/או קטרקט בלייזר, מומלץ מאד לבצע מספר בדיקות מעבר לנדרש בניתוח להשתלת עדשה רגילה.

מהלך הניתוח: כהכנה לניתוח, על המטופל לעבור בדיקה כללית אצל רופא משפחה, ואצל רופא העיניים כדי לבדוק את מצב כשירות העין לניתוח, וכן לקחת מדידות לצורך הניתוח. 

נדגיש כי מקרים אלה הם נדירים, אך בכל מקרה של כאבים, ירידה בראיה, או אודם בעין לאחר הניתוח, יש לפנות מיד לרופא לבדיקה ומעקב. לקריאה נרחבת על סיכונים בניתוח קטרקט ניתן לקרוא כאן.

פרופ' מרקוביץ, ד"ר מיכאלי, ד"ר גרינבאום, פרופ' ברקת, פרופ' בכר, ד"ר אבולעפיה, ד"ר לויה,

עוד סימן שעשוי להופיע הוא שינוי מהיר במספר למרחק. בסוגים אחרים של קטרקט (עכירות בחלק האחורי של העדשה) ייתכן סנוור מאור השמש או מפנסי המכוניות בלילה.

מולד – קטרקט המופיע כבר בלידה, ייתכן וקשור גם לחשיפה למזהמים תוך רחמיים.

לאחר הניתוח יכולות להופיע תופעות שונות וביניהן בצקת של הקרנית או החלון החיצוני של העין.

המנתח מבצע חתך קטן בן מילימטרים בודדים, ודרכו נשאבת החוצה העדשה הטבעית העכורה ומוכנסת במקומה העדשה המלאכותית.

בחודש הראשון אין לגעת בעין וסביבה, לכן איפור אינו אפשרי. סינוור אחרי ניתוח קטרקט - למה זה קורה ואיך אפשר לטפל בזה?

לאחר מכן, הרופא מפורר את העדשה בעזרת מחט זעירה שיוצרת גלי אולטרסאונד מהירים המפוררים את העדשה העכורה לחלקיקים. חלקי העדשה המרוסקים נשאבים דרך אותה מחט חלולה תוך כדי הריסוק. (עיין כאן לקריאה נרחבת על מהלך ניתוח קטרקט)

המונח "תבלול" מפנה לכאן. לערך העוסק בגידול קטן בעור, ראו סרח עור.

ניתוח קטרקט בלייזר אינו מתבצע בכל המרכזים הרפואיים בישראל. טרם קבלת מנתח קטרקט החלטה על המרכז בו יתבצע הניתוח ו/או על הרופא המנתח, אפשר לבדוק אם המקום מחזיק מכשיר לקטרקט בלייזר, ואם הרופא נוהג להשתמש בטכניקה זו.